ליאורה המשיכה וסיפרה על החוויות שלה מירח הדבש, סיפרה כמה היה לה טוב, כמה היא אוהבת את הגבר שלה, איך הוא תמיד מפתיע אותה, איך הוא הבטיח לה שתמיד יפתיע אותה עם נופש יוקרתי, עם נסיעות בכל העולם, עם אירוחי פאר, מלונות בוטיק, ספא ושאר הדברים שכל זוג טרי מפנטז בחודש הראשון לנישואיו. 

"בסך הכל ירח דבש קצר" אמרה ליאורה בחצי צער. כולה התארחנו באותו מלון בוטיק שבוע. כמובן שנהנינו מכל הפסליטיז שמקום כזה, יכול להציע, את יודעת, הוא הרי חרט על השם שלו מלון בוטיק וספא אז ספא… מכל הלב" היא צחקקה. כן, זה היה יקר מאוד. באותו כסף היינו יכולים לנסוע לשבועיים שלושה ליוון או משהו כזה, אבל… את יודעת מה? זה התאים לי ככה. שבוע טוב, מלא, מפנק במקום כזה. לא צריכה יותר בחיים."

ואחרי שרונית הגישה קפה נוסף, אמרה לה ליאורה בשיא הרצינות – "את יודעת מה? אתם גם צריכים  לנסוע לשם לשבוע, לקחת פסק זמן מהחיים, להשאיר את הילדה אצל ההורים שלך ולנסוע.

"המממ… חשבנו על איזה סוף שבוע בצפון" אמרה רונית. "לא לא, את יודעת למה אני מתכוונת. לא סופשבוע שתישנו באוהלים, אני מכירה אתכם" קטעה אותה ליאורה. "גם לא איזה צימר עלוב. ממש לקחת נופש יוקרתי, למצוא באינטרנט מבצעים של מלון בוטיק, ספא עניינים שכאלו ואז לנסוע. לא שבוע, אולי פחות, אולי שלושה ימים. אבל אל תוותרו לעצמכם. זה נותן אחר כך חשק לחיים.

היא לא אמרה לה מילה… איך היא תספר לה שבקושי הם גומרים את החודש, וגם זה, רק אם הם נעזרים פעם בכמה חודשים על ידי ההורים. שאפילו על סוף שבוע באוהלים הם עושים חישוב על הכסף של הדלק. אז מה היא מדברת על נופש יוקרתי, על מלון בוטיק וספא?

יניב צפה במשחק כדורסל ונראה עסוק. אי אפשר היה להזיז אותו משם. לכן ליאורה התיישבה עם נטע בפינת האוכל ושם סיפרה לה על ירח הדבש שלה. "את שומעת" היא סיפרה לה, "אז אחרי החתונה נהגנו ונהגנו ונהגנו בלילה. הייתי הרוגה. בסוף הגענו. תשמעי זה לא היה מלון סתם, זה לא היה נניח איזה מלון מפואר אלא ממש מלון בוטיק, מלון מפואר שכזה בחיים לא ראיתי. "

"נכנסנו לחדר .ו… את יודעת… ולמחרת כשקמתי בבוקר עשיתי סיבוב שם… אל תשאלי מה היה שם. ספא, מסג'ים, סאונה, כל הפינוקים ואיזה אוכל… נשבעת לך. בכזה נופש יוקרתי בחיים לא הייתי."

רונית הקשיבה לנטע בחצי אוזן. מחשבותיה נדדו הלוך ושוב. היא הייתה נשואה ליניב חמש שנים. הייתה להם את מיכל, ילדה בת שלוש וחוץ מירח הדבש ופעם אחת שהם נסעו לצפון, התארחו באיזה צימר פשוט, היא שכחה כבר מתי הייתה לה חופשה משפחתית, נופש כלשהו. על נופש יוקרתי, מלון בוטיק וספא כמו שנטע חזרה ממנו, היא אפילו לא חלמה. כל מה שרצתה זה סתם לקחת פסק זמן, לשנות את השיגרה.

יניב עבד קשה ולמרות זאת לא ראה ברכה בעמלו. הרוויח מינימום שבמינימום. גם היא בתור מורה לא ממש הרוויחה הון. על נופש יוקרתי לא היה מה לדבר, אבל לפחות חופשה משפחתית… איכשהו נדמה היה לה שהחיים נעצרו, נתקעו.

"בקיצור, נקבע הרף… אני לא מוכנה לרדת מזה. כל נופש יהיה נופש יוקרתי, וכל מלון יהיה מלון בוטיק וספא. אחרת… לא יוצאת" סיימה נטע את שטף הדברים.

לרגע אחד עוד שלחה מבט ליניב שנראה כל כך אטום ואז חזרה לשיחה עם נטע. "איך אני שמחה שנהנית", אמרה לה. באמת צודקת, אם כבר נופש אז שיהיה נופש יוקרתי.